החלטה בתיק תל"א 20744-09

1.            לפני בקשה לבטל את צו העיקול הזמני על נכסי המשיבים שניתן לבקשת המבקשים (יקראו להלן כרבים או כיחידים 'המבקשת' ו'דולינגר'), להבטחת פסק בוררות ככל שינתן במסגרת הליכי בוררות המתקיימים בפני הבורר עו"ד עמי אסנת.

לציין כי במועד הגשת הבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד לא הוגשו עדיין כתבי טענות, אך עיקרי הדברים הובאו בבקשה, בנספחיה ובתצהיר שצורף לבקשה.

נושא הסעד המבוקש כנטען בבקשה הוא תביעה לביטול חוזה והשבה וכן פיצויים להם עתרו המבקשים.

          לבית המשפט הגישו המשיבים בקשה לביטול העיקול, ומשכך נדונה הבקשה להטלת העיקול מחדש (de novo).

הרקע כגרסת המבקשים

2.            לטענת המבקשים מערכת היחסים בין בעלי הדין נשענת על הסכם השקעה שנערך בין המבקשים לבין המשיבים שתמצית ענינו הוא העברה בתמורה של מניות המקנות למבקשים 50% מזכויות השליטה במשיבה 3 שהיא חברה ציבורית.

3.            בהתאם להסכם שילמו המבקשים (בין המבקשת ובין שבאמצעות בעל השליטה בה - המבקש 2) למשיבים 1, 2 שהיו בעלי השליטה במשיבה 3 סך של כ-15 מיליון ש"ח ובתמורה היו אמורים המבקשים לקבל מניות וכתבי אופציה שעם מימושם היה צריך להיות בידם 50% מגרעין השליטה במשיבה 3 והיו הופכים לבעלי זכות להחזיק ב-50% מאמצעי השליטה במשיבה 3.

4.            לטענת המבקשים בשל הפרות רצופות ומתמשכות, בשל מעשים מניפולטיביים ובלתי חוקיים שביצעו מי מהמשיבים, מעשים שמטרתם אחת - מניעת הענקת 50% מזכויות השליטה במשיבה 3 למבקשים, לא הועברה האחזקה של 50% מאמצעי השליטה כמתחייב מהסכם ההשקעה ובכך נמנע השוויון בזכויות השליטה במשיבה 3, בניגוד להסכם ההשקעה; וכך זכויות שליטה שנקנו בסכום של מיליוני שקלים והיה עיקר העיסקה, בגינה גם נקבעה התמורה ששולמה  במלואה, לא השתכללה לטענת המבקשים, משלא מילאו המשיבים את חלקם בעיסקה, ולהפך עשו כל שביכולתם לסכל את העיסקה. על בסיס טענות אלה טענו המבקשים כי הם זכאים לסעד המבוקש, קרי, ביטול הסכם ההשקעה והשבה, ובשל הנזק הרב שנגרם למבקשים זכאים גם לפיצויים.

5.            לטענת המבקשים חלק מהתחייבויות המשיבים היה לפעול לשינוי זכויות החתימה כדי ליצור שוויון כך שכל החלטה בדירקטוריון המשיבה 3 ו/או כל פעולה אחרת יחייבו את הסכמת המבקשים או מי מטעמם; אלא שאי ביצוע ההתחייבויות המפורשות במועד גרם לכך שחלוף הזמן (שנעשה לטענת המבקשים במתכוון למנוע את העברת השליטה במועד) איפשר בתקופה שעד מילוי ההתחייבות לבצע פעולות ללא ידיעת המבקשים וללא הרשאתם וסיכל למעשה את מימוש זכויות המבקשים כבעלי שליטה של 50% שמשמעם אפשרות לביצוע פעילויות המנוגדות להסכם ולמעשה "שוויון בדירקטוריון החברה לא ניתן לו מעולם" כטענת המבקשים.

6.            עוד לטענת המבקשים הסתבר להם כי בניגוד להתחייבויות המשיבים כלפי המבקשים נחתם הסכם בין המשיבות 1 ו-2 בענין אופן הצבעה של שתיהן - המנוגד להתחייבויות שבהסכם המקורי בין המבקשים לבין המשיבים. "הוראה זו עומדת בניגוד להתחייבויותיהם של וורלד גרופ וגולדשטיין כלפי דולינגר ומעידה כי מלכתחילה לא התכוונו ליתן בידיו חלק אמיתי בגרעין השליטה" וכך קרה שכאשר "לא היתה הסכמה בין דולינגר לבין גולדשטיין לא התקבלה ההחלטה שהרי גולדשטיין מחויבת בהתאם להסכם בינה לבין המשיבה 1 להצביע "נגד" (מצוטט מסעיף 2.6 לבקשה להטלת עיקול).

7.          לאור ההפרות המהותיות של הסכם ההשקעה, לנוכח הגילויים שגילו המבקשים בהתנהלות המשיבים ולנוכח חשש לביצוע עוולה של גרם הפרת חוזה טוענים המבקשים כי הסכם ההשקעה לא נשתכלל משכך עומד להם הסעד של ביטול הסכם ההשקעה וכתוצאה מכך השבת מלוא התמורה ששילמו למשיבים, כן זכאים המבקשים לטענתם לפיצויים.

8.            לטענת המבקשים מאז נחתם הסכם ההשקעה נכנסה המשיבה 1 להליכי פירוק ואף מונה לה מפרק זמני מטעם בעלי אג"ח שהמשיבה 1 לא פרעה את חובה כלפיהם; בעל המניות העיקרי במשיבה 2 מתגורר דרך קבע בארה"ב ומנהל את עסקיו שם ומשם, והמשיבה 3 נמצאת במצב של חוסר תזרים מזומנים "לאחר שבעלי השליטה בה רוקנו אותה ממזומניה" (סעיף 2.8.3 לבקשה להטלת עיקולים), ומשכך לא רק שיש ראיות לכאורה לביסוס התביעה אלא שיש בידי המבקשים הוכחה להכבדה ועל כן מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת הטלת העיקול.

9.            לאחר שעיינתי בבקשה (שהוגשה בטרם הגשת כתבי טענות) עיינתי במסמכים ובתצהיר שצורפו לבקשה, התרשמתי כי ראוי לקבל את הבקשה לנוכח הטענות הקשות שכללה הבקשה ובה טענות לא פשוטות נגד המשיבים, מעשיהם ומחדליהם; כך השתכנעתי כי מהמסמכים ומהתצהיר עולה שהבקשה מגלמת ראיות לכאורה המבססות את הבקשה הן לענין ראיות לכאורה והן לנסיבות רלבנטיות להכבדה שתוארו בבקשה, כמו גם נתתי דעתי לגובה הסכום שנטען כי שולם בתמורה ולדרישת ההשבה, סכום המהווה כשלעצמו אינדיקציה להכבדה בהתאם לפסיקה, ומשכך ראיתי להעתר בזמנו לבקשה כמבוקש.

10.        המשיבות בקשו לבטל את העיקול.

מאז הגשת הבקשות חלף זמן ארוך למדי, אם מטעמי קיום דיונים חוזרים, אם מטעמי הגשת סיכומים על פני תקופות ארוכות, אם מפאת נסיונות פשרה ומסיבות כאלה ואחרות; עוד סברתי כי לאחר זמן כה רב מאז הוטל העיקול, כשבמקביל מתנהלת הבוררות בין הצדדים יהיה זה ראוי שהצדדים יגיעו להסדר כלשהו, כפי שגם קרה לאחרונה עת הביאו לפתחי בקשת אורכה למתן עידכון על הליכי פשרה.

          לצערי, כל אלה לא צלחו - ומשכך הגיעה העת למתן ההחלטה.

דיון

11.        להדגיש כי מאחר שבעת הטלת העיקול לא היו בפני כתבי הטענות, גם לא בבית המשפט בהיות ההליך מנוהל בפני בורר, בקשתי וקבלתי את כתבי הטענות.

בבואי לתת החלטה זו, לאחר זמן כה רב מאז הוטלו העיקולים, נתתי דעתי כי לבורר הוגשה תובענה מתוקנת שממנה הוסרה המשיבה 1 בהיותה בהליכי פירוק , [ובהעדר הרשאה של בי"מ של פר"ק] גם נתתי דעתי לכך כי חרף העובדה שהמשיבה 1 איננה בעלת דין בהליך הבוררות נותרו כתב הטענות המתוקן, תוכן הסעדים והעילות עליהם מבססים המבקשים את טענותיהם כפי שהיו בטרם הוסרה המשיבה 1 מכתב הטענות - דבר המעורר כשלעצמו פליאה רבה, בעיקר לאור חלקה של המשיבה 1 במסכת העובדות שהובאה בבקשה להטלת עיקולים;